בדיקה נוירולוגית בוחנת תפקודים כמו כוח, תחושה, רפלקסים, שיווי משקל, הליכה וזיכרון, ומסייעת להבין אם נדרש בירור נוסף. נבין איך היא מתבצעת, מה בודקים אצל אדם מבוגר ומה המשמעות של ממצא לא תקין
נקודות מרכזיות בכתבה
- בדיקה נוירולוגית בוחנת מספר מערכות ותפקודים ולא מסתיימת בהכרח בתוצאה מספרית אחת
- היא עשויה לכלול בדיקת כוח שרירים, רפלקסים, תחושה, עצבים קרניאליים, שיווי משקל, קואורדינציה, הליכה ותפקוד קוגניטיבי
- אצל אדם מבוגר חשוב לבחון גם שינויים בזיכרון, בהתמצאות וביכולת לבצע פעולות יומיומיות
- בדיקה נוירולוגית לא תקינה אינה אבחנה בפני עצמה ולעיתים נדרשות בדיקות נוספות כדי להבין את מקור הממצא
בדיקה נוירולוגית היא בדיקה רפואית של מערכת העצבים, הכוללת את המוח, חוט השדרה והעצבים. היא מבוצעת על ידי נוירולוג, ולעיתים גם על ידי רופא שהפנה לבדיקה, במטרה להעריך את תפקוד מערכת העצבים ולזהות ממצאים שעשויים להסביר תסמינים שונים. חולשה ביד או ברגל, רעד, חוסר יציבות, שינוי בתחושה או ירידה בזיכרון יכולים להוביל להפניה לבדיקה נוירולוגית. ברוב המקרים לא מדובר בבדיקה אחת שמתבצעת באמצעות מכשיר, אלא בשילוב של שיחה, התבוננות וסדרת פעולות שבאמצעותן הרופא מעריך את תפקוד מערכת העצבים.
היקף הבדיקה משתנה בהתאם לתסמינים ולמצב הרפואי. לעיתים תתבצע בדיקה נוירולוגית בסיסית הממוקדת בתלונה מסוימת, ובמקרים אחרים תידרש בדיקה רחבה יותר. במידה ונמצא ממצא חריג בבדיקה, לא ממהרים לאבחן זאת אך הממצא יסייע לרופא להחליט כיצד להמשיך את הבירור.
מהי בדיקה נוירולוגית ומה בודק נוירולוג?
נוירולוג הוא רופא המתמחה במערכת העצבים, הכוללת את המוח, חוט השדרה והעצבים ההיקפיים. בדיקה נוירולוגית נועדה לבחון כיצד מערכות אלה מתפקדות והאם קיימים ממצאים שיכולים להסביר את התסמינים שהמטופל/ת חווה.
תסמינים דומים יכולים להופיע במגוון מחלות נוירולוגיות, ולכן הרופא אינו מסתמך על סימן אחד. הבדיקה מתחברת לתיאור התסמינים, להיסטוריה הרפואית ולתרופות שהמטופל נוטל.
גם אופי הבדיקה משתנה בהתאם לסיבה שבגללה מגיעים אליה. במקרה של חולשה ברגל, למשל, הדגש יכול להיות על כוח, תחושה, רפלקסים והליכה. אך כאשר הסיבה היא שינוי בזיכרון, יינתן משקל גם לתפקוד הקוגניטיבי.
מה כוללת בדיקה נוירולוגית?
הבדיקה מתחילה בדרך כלל בשיחה על התסמינים: מתי הופיעו, כיצד הם התפתחו ומה השפעתם על התפקוד.
לעיתים דווקא הזמן שבו המטופל אינו נבדק באופן ישיר, אלא תוך כדי שיחה זורמת, הוא הזמן שבו הרופא לומד עליו הכי הרבה.
בהמשך נבדקים תפקודים שונים בהתאם לצורך:
מה נבדק? | איך הבדיקה עשויה להתבצע? | מה בודקים בפועל? |
תפקוד קוגניטיבי | שאלות על זיכרון, התמצאות, קשב ושפה | האם קיימים שינויים בזיכרון, בחשיבה או בהתמצאות |
עצבים קרניאליים | תנועות עיניים, הבעות פנים, שמיעה ותנועת הלשון | תפקוד עצבים המעורבים בין היתר בראייה, שמיעה, תנועות הפנים ובליעה |
כוח גס וטונוס שרירים | הפעלת כוח מול התנגדות והנעת הגפיים | עוצמת השרירים והאם קיימים חולשה, נוקשות או רפיון |
רפלקסים | הקשה עדינה באמצעות פטיש רפלקסים | התגובה האוטומטית של מערכת העצבים והשוואה בין שני צדי הגוף |
תחושה | בדיקת מגע, רטט, כאב או תחושת מיקום | האם התחושה נשמרת באופן דומה באזורים שונים בגוף |
שיווי משקל וקואורדינציה | עמידה וביצוע תנועות מדויקות, כמו נגיעה באף | היכולת לבצע תנועה יציבה ומתואמת |
הליכה | התבוננות בצורת ההליכה, ביציבה ובפניות | יציבות, אורך הצעדים ושליטה בתנועה |
המרכיבים האלה אינם נבדקים תמיד באותה צורה או באותו היקף. הרופא מתאים את הבדיקה לתלונה ולממצאים שעולים במהלכה.
איך מתכוננים לבדיקה נוירולוגית ומה כדאי להביא?
ברוב המקרים אין הכנה מיוחדת לבדיקה עצמה, אך כדאי לבדוק מראש אם המרפאה נתנה הנחיות ספציפיות.
מומלץ להגיע עם:
- בדיקות דם עדכניות שהתבקשתם להביא
- דיסקים ופענוחים של CT, MRI ובדיקות הדמיה נוספות שכבר בוצעו
- סיכומי אשפוז וביקורים אצל רופאים מומחים
- הפניה מהרופא המטפל וטופס 17, אם נדרש
- רשימה עדכנית של התרופות הקבועות
כדאי גם לדעת לתאר מתי בערך החלו התסמינים, האם הם הופיעו בהדרגה או בפתאומיות וכיצד הם משפיעים על חיי היומיום.
כאשר מדובר באדם מבוגר, ובמיוחד אם יש קושי בזיכרון או בהתמצאות, מומלץ להגיע עם בן משפחה שמכיר היטב אותו ואת מצבו. הוא יכול להשלים מידע על שינויים שהתרחשו בבית וגם לשמוע את ההנחיות להמשך.
בדיקה נוירולוגית אצל אדם מבוגר – מתי עושים ומה בודקים?
אצל אדם מבוגר חשוב להשוות את מצבו הנוכחי למצב שהיה בו בעבר. שינוי חדש, כמו חולשה, נפילות חוזרות, קושי בדיבור ובלבול, מצדיק פנייה לבדיקה נוירולוגית.
כאשר עולה חשד לירידה קוגניטיבית, הרופא עשוי לבחון זיכרון, התמצאות, קשב, שפה ויכולת לבצע משימות, לצד שאלות על ההתנהלות היומיומית. למשל, האם האדם ממשיך לנהל בעצמו תרופות וכספים, האם הוא מתמצא במקומות מוכרים והאם חל שינוי ביכולת לקבל החלטות.
ירידה בזיכרון אינה מובילה אוטומטית לאבחנה של דמנציה. גם מצבים כמו אלצהיימר אינם מאובחנים באמצעות בדיקה נוירולוגית אחת בלבד, והבירור עשוי לכלול הערכה קוגניטיבית ובדיקות נוספות בהתאם למקרה.
חשוב במיוחד להבדיל בין שינוי הדרגתי לבין תסמינים שמופיעים בפתאומיות. חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, צניחה של צד בפנים, הפרעה חדשה בדיבור או בראייה ושינוי פתאומי בשיווי המשקל יכולים להיות סימנים מוקדמים לאירוע מוחי ומחייבים פנייה רפואית דחופה.
אילו בדיקות עזר עשויות להידרש?
בדיקה נוירולוגית מאפשרת להעריך את תפקוד מערכת העצבים, אך לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כדי להבין את מקור הממצאים.
- CT היא בדיקת הדמיה שמאפשרת לקבל תמונות של המוח ומבנים נוספים.
- MRI מספקת תמונות מפורטות של המוח, חוט השדרה ומבנים אחרים של מערכת העצבים.
- EEG מודדת את הפעילות החשמלית של המוח ומשמשת בין היתר בבירור של פרכוסים.
- EMG בוחנת את פעילות השרירים ואת תפקוד העצבים המפעילים אותם, ויכולה להיות רלוונטית בבירור של חולשה או הפרעות תחושה.
לא כל אדם שעובר בדיקה נוירולוגית זקוק לבדיקות האלה. הבחירה נעשית בהתאם לתסמינים ולממצאים בבדיקה. EEG ו-EMG הן בדיקות נפרדות ומורכבות בפני עצמן, ולכן כאן די בהיכרות בסיסית עם מטרתן.
מה זה אומר שבדיקה נוירולוגית לא תקינה?
בדיקה נוירולוגית לא תקינה אינה שם של מחלה. המשמעות היא שבאחד התחומים שנבדקו נמצא ממצא שאינו תואם את המצופה.
זה יכול להיות למשל הבדל בכוח בין שתי הידיים, ירידה בתחושה באזור מסוים, רפלקס חריג, קושי בקואורדינציה או שינוי בדפוס ההליכה.
הרופא מפרש את הממצא יחד עם התסמינים ושאר חלקי הבדיקה. בהתאם לכך ניתן להחליט אם יש צורך בבדיקת הדמיה, בדיקות דם, EEG, EMG, הערכה קוגניטיבית או בירור נוסף.
גם בדיקה נוירולוגית תקינה אינה שוללת בהכרח כל בעיה רפואית. אם התסמינים נמשכים או מחמירים, הרופא יכול להמשיך את הבירור גם כאשר לא נמצא ממצא ברור בבדיקה הראשונית.
מה קורה לאחר האבחון?
המשך הדרך משתנה בהתאם לממצאים. לעיתים מספיק מעקב, ובמקרים אחרים נדרשים בדיקות נוספות, טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או מעקב אצל רופא מומחה.
במחלות מסוימות, כמו מחלת הפרקינסון למשל, הבדיקה הקלינית היא חלק משמעותי מתהליך האבחון והרופא בוחן בין היתר רעד, איטיות בתנועה, נוקשות ושינויים בהליכה.
כאשר מדובר בירידה קוגניטיבית, האבחון הוא רק חלק מהתמונה. חשוב להבין כיצד המצב משפיע על העצמאות, הבטיחות והיכולת להתנהל בשגרה. אדם יכול להיות מסוגל ללכת ולהתלבש בעצמו, אך עדיין להזדקק להשגחה בגלל קושי בהתמצאות, שכחת תרופות או שיפוט לקוי.
כאשר הצורך בהשגחה ובטיפול הופך קבוע ומשמעותי, ניתן לבחון מעבר למחלקת תשושי נפש.
במחלקות תשושי הנפש של עזריאלי פאלאס מדיקל ניתנת מעטפת הכוללת טיפול רפואי וסיעודי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ליווי של עובדת סוציאלית ותזונה מותאמת. לצד זאת מתקיימות פעילויות חברתיות וקוגניטיביות, והטיפול משלב טכנולוגיות כמו מערכת OLA לזיהוי מצבי סיכון ומערכת OBIE לפעילות המשלבת תנועה וגירוי קוגניטיבי.
כאשר הבית כבר אינו מספק את רמת ההשגחה הנדרשת, בחירת בית אבות לתשושי נפש צריכה להביא בחשבון לא רק את המענה הרפואי, אלא גם את הצוות, סדר היום, הפעילות, התזונה, סביבת המגורים והקשר עם בני המשפחה.
לסיכום
בדיקה נוירולוגית משלבת שיחה ובדיקה של תפקודים שונים כדי להבין כיצד פועלת מערכת העצבים והאם נדרש בירור נוסף. אצל אדם מבוגר חשוב במיוחד להתייחס גם לשינויים בתפקוד היומיומי ולא רק לממצא נקודתי בבדיקה.
אם נמצא ממצא חריג, אין פירוש הדבר שנקבעת מיד אבחנה. הממצא ישמש רק כחלק מהתמונה הכוללת שעל פיה הרופא מחליט האם נדרש מעקב, בירור נוסף או טיפול.
